פסק-דין בתיק ס"ע 50155-10-10

1.         התובע עבד בחברת השמירה החל מיום 27.6.07.

עובר לסיום עבודתו ביום 28.10.10, הועסק התובע כסייר וכסדרן עבודה בפרויקט הרכבת שמפעילה הנתבעת.  התובע עבד במשמרות על פי סידור עבודה, ועל פי הסכם קיבוצי כללי בענף השמירה שחל על הנתבעת.

2.         בלילה שבין 28.9.10 ל - 29.9.10 עבד התובע במשמרת לילה בין השעות 23:00 עד 07:00 יחד עם עובד נוסף , מר אברהם כדורי (שיכונה להלן "מר כדורי").

3.         על פי העובדות המוסכמות, בין השעות 05:25 ל - 06:00 היה התובע בהפסקה מהעבודה.

4.         בעקבות תלונה שהגיעה בבוקרו של יום 29.9.10 לרכבת ישראל מאזרח, מר יניב יגאל, בה התלונן כי שומר הרכבת ישן ואינו מסייר (הרכב בו ישן הסייר צולם ע"י המתלונן), התקיים בירור עם התובע ומר כדורי.

5.         בעקבות הבירור, כפי שיפורט להלן, הודע לתובע ולמר כדורי ביום 20.10.10 על פיטוריהם מיום 28.10.10.

6.         ביום 25.10.10, בפגישה עם נציג ההסתדרות וב"כ התובע, הוצעה לתובע ולמר כדורי עבודה באתר אחר, בשכר פחות, אולם הם סירבו.

7.         ביום 26.10.10 הגישו התובע ומר כדורי בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריהם שעתידים היו להיכנס לתוקף ביום 28.10.10.

ביום 31.10.10 הוגשה התביעה העיקרית ובה, בנוסף לתביעה למתן צו מניעה קבוע כנגד הפיטורים, הועלתה תביעה לסעדים כספיים בגין פיצויים על פיטורים ללא שימוע ושלא כדין, פיצויים בגין פגיעה בשם הטוב, ופיצוי בגין הפסד שכר בגובה 12 חדשי עבודה.

8.         ביום 31.10.10 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה למתן הצו הזמני.

9.         ביום 1.11.10 התקיים דיון בבקשה, ולאחר הגשת סיכומי הצדדים, ניתנה ביום 15.11.10 החלטתנו הדוחה את הבקשה לצו מניעה (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה קבענו, בין היתר:

"מהראיות בפנינו עולה, כי המבקשים צולמו ברכב בשעת המשמרת ע"י עובר אורח, המתלונן, ואין חולק כי לא היו ערים להימצאותו בסמוך לרכב כמו גם לביצוע הצילום על ידו.

20. על פי תלונת המתלונן, וכפי שנמסרה גם טלפונית למשיבה, המבקשים ישנו ברכב.

...

21. המבקשים טענו כי באותו זמן מצויים היו ב"הפסקה" המגיעה להם כחוק.

המבקשים מודים כי גם לשיטתם, אין הם יכולים לישון בזמן ההפסקה וכי עליהם להיות דרוכים לכל קריאה, אולם, לטענתם, כך היה, ובאותו הזמן אף ניהלו שיחות טלפוניות עם עובדים שונים לטיפול בתקלה שהתעוררה בהגעת התצפיתן חסן יאסין למשמרת.

22. לטענת המשיבה, המבקשים אינם עובדי כפיים ואין חובה ליתן להם הפסקה.

יתרה מכך, תפקידם מחייבם להיות בכוננות מתמדת, נכונים לכל קריאה בכל עת וחל עליהם איסור לנמנם או לישון. המבקשים קיבלו שכר עבור כל שעות המשמרת, דבר המלמד אף הוא כי אינם רשאים להפסיק עבודתם.